למה משקיעים בוחרים בארצות הברית גם כשיש אלטרנטיבות זולות יותר?
ההבחנה בין כלכלה מובילה לכלכלה מובלת אינה מתחילה במחיר או בתשואה, אלא בכוח ההשפעה: כלכלה מובילה היא זו שמעצבת את כללי המשחק, קובעת כיוונים ומדיניות, בעוד שכלכלה מובלת פועלת בעיקר בתגובה ומתאימה את עצמה להחלטות שמתקבלות במרכזי הכובד הכלכליים של העולם.
בעולם של השקעות גלובליות, אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר עבור משקיעים פרטיים ומוסדיים היא בחירת היעד הגאוגרפי, מה שמוכר היטב בעולם ההשקעות כעיקרון של “לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן”. מצד אחד ניצבות כלכלות מובילות כמו ארצות הברית, גרמניה או יפן. מן העבר השני נמצאות כלכלות מובלות או קטנות יותר כמו יוון, פורטוגל או קפריסין, המציעות לעיתים מחירים נמוכים ופוטנציאל תשואה מפתה. אלא שכאשר בוחנים את הנתונים לעומק, מתגלה פער מהותי בין פוטנציאל תיאורטי לבין יציבות מוכחת.
הכלכלה המובילה בעולם במספרים
ארצות הברית היא הכלכלה הגדולה בעולם עם תוצר מקומי גולמי מוערך של כ-30.6 טריליון דולר בשנת 2025. נתון זה מהווה כ-26% מהתוצר העולמי כולו, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית IMF. לשם השוואה, יוון מציגה תוצר של כ-320 מיליארד דולר, פורטוגל כ-370 מיליארד דולר וקפריסין פחות מ-40 מיליארד דולר.
מעבר לגודל האבסולוטי, הכלכלה האמריקאית ממשיכה להציג קצב צמיחה גבוה יחסית למדינות מפותחות אחרות. בשנת 2025 צמחה כלכלת ארצות הברית בשיעור של כ-2-2.5%, לעומת קצב צמיחה ממוצע של כ- 1.3% בלבד בגוש האירו, כך לפי נתוני ה -OECD.
יציבות מוסדית והגנה על משקיעים
אחד ההבדלים המרכזיים בין כלכלה מובילה לכלכלה מובלת טמון בעומק המוסדות. ארצות הברית מדורגת בעקביות בצמרת מדדי הגנת המשקיעים, אכיפת חוזים ושקיפות רגולטורית. במדד Doing Business של הבנק העולמי, ארצות הברית מדורגת גבוה משמעותית ממדינות דרום אירופה בכל הקשור לאכיפת חוזים, זמני רישוי וגישה לאשראי.
לפי נתוני הבנק העולמי, זמן ממוצע לאכיפת חוזה מסחרי בארצות הברית עומד על פחות מ‑400 ימים, בעוד שביוון הוא עולה על 1,000 ימים. בנוסף, מדדי הבירוקרטיה והקשיים המנהליים בארצות הברית נמוכים יחסית למדינות רבות באירופה, מה שמאפשר השקעה יעילה ומהירה יותר ומקטין את הסיכון התפעולי עבור משקיעים.
שוק הון עמוק ונזיל
ארצות הברית מרכזת את שוק ההון הגדול והנזיל בעולם. שווי שוק המניות האמריקאי חצה בשנת 2025 את רף ה-60 טריליון דולר, לפי נתוני הבנק הפדרלי, כ- 50% מסך השוק העולמי, בערך פי 5 מהשוק הלאומי השני בגודלו בעולם – השוק הסיני. גם שוקי החוב האמריקאיים מהווים נתח משמעותי של כ-40.1% מניירות הערך העולמיים הקיימים. נתונים אלה משקפים עומק ונזילות יוצאי דופן התומכים בהשקעות, יצירת הון ותמחור יעיל בשוקי ההון הגלובליים.
לעומת זאת, שווקי ההון במדינות כמו קפריסין ויוון מוגבלים בהיקפם, בעלי נזילות נמוכה ותלות גבוהה בהון זר ובמערכת הבנקאית המקומית, מה שמעלה את רמת הסיכון בתקופות של אי ודאות.
השקעות זרות כמדד לאמון
השקעות ישירות זרות מהוות מדד מובהק לאמון ארוך טווח של משקיעים. לפי נתוני UNCTAD, ארצות הברית נותרה יעד ההשקעות הזרות הגדול בעולם גם בשנת 2025, עם זרמי FDI מוערכים של כ- 300-400 מיליארד דולר, מה שמדגיש את משיכתה של הכלכלה האמריקאית למשקיעים זרים ואת העמדה המובילה שלה בשוק ההשקעות הבינלאומי.
לעומת זאת, יוון המשיכה למשוך השקעות זרות בהיקף נמוך משמעותית, בסביבות מאות מיליוני עד מספר מיליארדי דולרים בלבד, בעוד פורטוגל משכה השקעות בהיקף של כ‑14 מיליארד דולר, בעיקר בפרויקטים חדשים. הפער בין המדינות אינו נובע רק מגודל הכלכלה, אלא גם מתפיסת הסיכון, יציבות המדיניות ויכולת הצמיחה של כל מדינה.
פוטנציאל מול סיכון
אין ספק כי כלכלות קטנות ומובלות מציעות לעיתים תשואות נקודתיות גבוהות יותר, בעיקר בתקופות התאוששות. אולם נתוני קרן המטבע הבינלאומית מצביעים על כך שתנודתיות הצמיחה במדינות אלו גבוהה פי 2 בממוצע מזו של כלכלות מובילות, מה שמגביר את הסיכון לא רק לחוסר יציבות תזרימית אלא גם להפסד.
לעומת זאת, השקעה בכלכלה מובילה אינה מבטיחה תשואה מהירה, אך היא מציעה יציבות גבוהה יותר ויכולת מימוש השקעות טובה. מבנה זה מאפשר למשקיעים להתמודד טוב יותר עם שינויים חדים בסביבה הכלכלית. הניסיון שנצבר במשברים הכלכליים של שני העשורים האחרונים מראה כי הכלכלה האמריקאית נוטה להתאושש מהר יותר, ובכך מספקת רמת ודאות גבוהה יותר בהשוואה להשקעות בכלכלות קטנות או תנודתיות.
המסקנה של המשקיעים הגדולים
לא במקרה קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות ריבוניות מנתבות את עיקר הונן לכלכלות מובילות. לפי נתוני ה OECD, מעל 70% מהשקעותיהן הגלובליות של קרנות פנסיה מערביות ממוקדות בארצות הברית ובמדינות מובילות נוספות.
בעולם שבו אי ודאות גיאופוליטית, ריבית משתנה וטכנולוגיה משבשת הפכו לשגרה, הבחירה בכלכלה מובילה אינה רק החלטת תשואה, אלא החלטת ניהול סיכונים.